- 24 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 24 באפר׳
Round Table | שולחן עגול
14.12.25–18.06.26
Artists | אמנים
אוהד אמויאל מקס אפשטיין | Amoyal Ohad Epstein Max |
נטליה ריס איתמר המרמן | Ryss Natalia Hammerman Itamar |
ניתאי קינקולקין מקסים דב | Kinkulkin Nitai Dov Maxim |
אלכס קרמר איליה קריינס | Kremer Alex Kreines Ilya |
קרינה חננייה צבי טולקובסקי | Hananeia Karina Tolkovsky Zvi |
חוה רוכלין אולגה גולצר | Rokhlin Hava Goltser Olga |
אוצרים | Curators
בתערוכה מתמשכת שראשיתה בדצמבר 2025 וסופה ביוני 2026 יציגו צמדי אמנים. עבודותיהם הן ביטוי לדו-שיח המתקיים בינם לבין עצמם, עם האמנים האחרים המשתתפים בפרויקט, עם העבודות שהוצגו לפניהם ועם חלל הגלריה.
החלל של Wild Gallery ישמש כמקור השראה, וכמטאפורה
לחברה הירושלמית ולעיר שבה מגוון תרבויות, שפות ומגזרים.
הגלריה שנוסדה לפני כשנתיים שמה דגש על אמנויות המסך ועל תהליך היצירה, כשהחלל משתנה בכל תערוכה על מנת להתאים לשפת האמנים המציגים בו. הפעם הוא ישמש כמרחב ל"תערוכת משחק" שפועלת לפי עקרונות קבועים מראש ויש בה גם אפשרות לשינוי תוך כדי תהליך. לפי הרעיון הבסיסי הגלריה מתמלאת בעבודות ואחר מתרוקנת מהן בשלבים. כך נוצר זיקוק של התצוגה תוך בניית חלל רב-שכבתי, בעל נרטיבים שונים המשאירים בו סימנים.
את התערוכות ילוו מיצגים שיתרחשו בגלריה ובסדנאות הסמוכות. התהליך כולו קבל את שמו על שום הדיון השיתופי והשוויוני שבבסיסו.
רונית שורק
This ongoing exhibition, running from December 2025 to June 2026, brings together pairs of artists who present works that embody a dialogue—between the artists themselves, with the other participants in the project, with the works shown before them, and with the gallery space. Wild Gallery becomes both a source of inspiration and a metaphor for Jerusalem’s society, a city rich in cultures, languages, and communities.
The gallery, founded about two years ago, places an emphasis on screen-based arts and on the creative process, with the space changing in each exhibition to adapt to the language of the artists showing in it. This time, it will function as a setting for an "exhibition as a game," operating according to predetermined principles, while still allowing for change during the process. According to the basic concept, the gallery gradually fills with works and later empties out in stages. In this way, the display is distilled while a multilayered space is constructed—one that holds different narratives and leaves traces within it.
The exhibitions will be accompanied by performances taking place in the gallery and in the adjacent workshops. The entire process takes its name from the collaborative and egalitarian discussion at its foundation.
Ronit Sorek
תגובות